נחמיה רייבי – כיצד הפריפריה תוכל לקבל יותר קולות בכנסת?

ככל מדינה דמוקרטית ומערבית, מדינת ישראל מחולקת למגזרים ואזורים המבקשים ייצוג הולם וחזק בכנסת. נחמיה רייבי מסביר מה זה פריפריה? כיצד מחזקים את כוחה של הפריפריה בכנסת? והאם רק העברת תקציבים נחוצה לקידום הפריפריה?

מה זה בכלל פריפריה?

פריפריה בכל מקום בעולם מוגדרת כאזור המרוחק גאוגרפית או חברתית מאזורי הכוח הכלכלי והחברתי, הנמצאים בפערים בולטים מהמטרופולין ובאזורים הנחשבים במעמד סוציואקונומי בורגני ומעלה.
בישראל הפריפריה מאופיינת בפריפריה גאוגרפית המרוחקת מגוש דן והמטרופולין כגורם משמעותי בכלכלה הישראלית, בנוסף ישובים המוגדרים נמוכים במדד הסוציואקונומי יחשבו לפריפריה חברתית וכזו הנמדדת בהתאם למשתני השכלה, חינוך, דמוגרפיה ורמת חיים.
בישראל הדירוג הסוציואקונומי (דירוג 1 עד 10) ישפיע על קבלת תקציבים ותנאי סף לקולות קוראים לסיוע של משרדי ממשלה וגופים נוספים.

חבר הליכוד נחמיה רייבי צבר פז"ם משמעותי בתפקידים רבים במשרד החקלאות, קק"ל, תנובה, מועצה אזורית מגידו וארגונים נוספים שאפשרו לו להכיר ולהבדיל בין הגורמים החזקים במשק לבין גורמי פריפריאליים הזקוקים לסיוע במשאבים ויחס מועדף מהמדינה, וזאת כדי לגשר על הפערים ההיסטוריים בין יישובי המטרופולין וישובים מבוססים אחרים: "החיבור שלי להתיישבות בארץ ישראל הוא בלתי ניתן לניתוק ולא בגלל תפקידיי השונים במשרד החקלאות, בקק"ל, במועצות ואיגודים שונים – כל חיי נשמתי פריפריה, אזורים רבים בארץ הם פריפריה גאוגרפית ברורה, מועצות ורשויות שונות יכולות להיות מוגדרות במעמד סוציואקונומי בעוד שאינן אמידות כפי שנהוג לחשוב".
על המטרופולין מוסיף רייבי: "חשיבות אזור המטרופולין בישראל ברורה ואין עליה חולק, אך ההתיישבות ואזורי הפריפריה השונים בישראל חייבים ייצוג הולם בכנסת. בנגב, בבקעת הירדן ובגליל – חובה לזכור שאל מול ערי המרכז, יש לגשר על עיוותים היסטוריים".

נחמיה רייבי: "הפריפריה בישראל מתפתחת באמצעות הבנת כוחה בכנסת"
האם הפריפריה באמת במרכז? בהסתכלות על הערים הגדולות בישראל וגוש דן, קשה שלא לראות את ההבדלים שעדיין קיימים הבדלים כיום בין אזורים שונים בפריפריה הגאוגרפית והחברתית בישראל לאזורי הביקוש, על אף התקציבים שגדלו עם השנים.
נחמיה רייבי חושב שהפערים החלו להצטמצם מכוון והפריפריה מבינה את כוחה ומבינה שייצוג נכון בכנסת, על-ידי אנשים שמכירים, נשמו וחיו בפריפריה הוא המפתח להצלחה: "אף אדם סביר מהפריפריה לא מעוניין לקבל תקציבים, לשבת רגל על רגל ולא לעשות דבר – אל מול התפתחות המטרופולין, אזורי הפריפריה טענו וטוענים בצדק שיש צורך לחלק את העוגה בצורה קצת שונה. כדי לעזור לפריפריה צריך להבין אותה, צריך לחיות את השטח ולהכיר את אנשי הפריפריה בכל חלקי הארץ. אנשי מגדל השן יכולים להיות אנשים טובים, עם כוונות טובות אך בפריפריה האמתית יודעים שהגורמים שיקדמו אותה הם רק האנשים שמבינים את הצרכים, הפערים, המצוקות ולא פעם גם את תחושת הקיפוח".

האם רק תקציבים יסייעו לפיתוח הפריפריה? לא בהכרח, נחמיה רייבי מסביר
האם כל מה שהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל צריכה הוא כסף? ממשלות ישראל משקיעות בשנים האחרונות כספים רבים כדי לתמוך בפריפריה בסיוע תקציבי ישיר וכן בקולות קוראים המספקים עדיפות לפריפריות או תנאי סף המקבלים רשויות בעלות מעמד סוציואקונומי נמוך.
גם גופים וארגונים שונים שמים את הפריפריה בעדיפות עליונה ולצורך תיקון הפערים המשמעותיים שנוצרו בעשרות שנים האחרונות, אחד הגופים הבולטים שאינם ממשלת ישראל המסייעים רבות לקידום הפריפריה הוא קרן קיימת לישראל, נחמיה רייבי כיהן בעברו במספר תפקידים בקק"ל: חבר דירקטוריון, יו"ר ועדה לפיתוח כלכלי וחבר בוועדת כספים, השקעות ומפ"ק.

נחמיה רייבי רואה בהשקעות תקציביות ערך עליון אך לא היחידי: "תקציבים לפריפריה הם האוויר לנשימה, האפשרות המעשית לקידום פרויקטים, תשתיות, התיישבות, חדשנות והיבטים רבים אחרים. למרות החשיבות של התקציבים, כדי לצמצמם פערים ולתקן עיוותים היסטוריים צריך לפתוח את הראש יחד עם פתיחת הכיס ולדאוג לטווח הארוך: העדפת הייטק ועבודה בתחומי העתיד באזורי הפריפריה למניעת בריחת המוחות וחיזוק התמהיל העסקי לרשויות הפריפריה, גישור על פערי החינוך בקרב תלמידי היסודי ועד השלב האקדמי, לקדם את הכוח הנשי בפריפריה, לתת עדיפות לבנייה ציבורית ועבודה ממשלתית באזורי הפריפריה והיד עוד נטויה".